השקיק שנקרע
יום אחד מצא זיבלו שקיק ישן שנקרע בדיוק באמצע. זה היה השקיק שבו שמר אבקת פטריות נוצצת, וכל האבקה התפזרה על הרצפה כמו ענן קטן ומבולבל. זיבלו נאנח, הסתכל על הבלגן, ואז נזכר במחט מוזרה שמצא פעם בתוך קופסת בלוט עתיקה.
← חזרה
סיפורי זיבלו
מחט הצחוק
המחט הקטנה של זיבלו שלא רק תופרת, אלא גם גורמת לכל תיקון להפוך לחוויה מצחיקה ומיוחדת.
המחט המוזרה
המחט הייתה דקה, מבריקה ומעט שובבה. בכל פעם שזיבלו נגע בה, נשמע צחקוק קטן, כאילו מישהו מתחבא מאחורי מדף האבנים. הוא השחיל חוט עדין, החזיק את השקיק בזהירות והחליט לנסות לתקן אותו למרות שלא היה בטוח מה יקרה.
התפרים שצחקו
בתפר הראשון נשמע “הי הי”. בתפר השני נשמע “חיחי”. בתפר השלישי זיבלו כבר לא הצליח להתאפק וצחק בעצמו. ככל שתפר יותר, השקיק נעשה חזק יותר, אבל גם המערה התמלאה בקולות קטנים ושמחים. אפילו הכף שעל השולחן רעדה מצחוק קטן.
תיקון עם חיוך
מאז אותו יום, זיבלו קורא לה מחט הצחוק. היא לא מתקנת רק חורים בבד, אלא גם ימים קצת עצובים. כי לפעמים כל מה שצריך הוא תפר קטן, סבלנות, וצחוק אחד שמגיע בדיוק בזמן הנכון.