אור בפתח
אחרי יום גשום במיוחד, זיבלו עמד בפתח המערה והביט בשביל המבריק. הפטריות הקטנות סביב הכניסה זהרו בעדינות, והיער כולו הרגיש שקט יותר מהרגיל. הוא הדליק מנורה, סידר כמה בקבוקים ליד הדלת, והתכונן לערב רגוע.
← חזרה
סיפורי זיבלו
הלילה שבו המערה קיבלה אורחים
סיפור על כניסה מוארת, שביל רטוב ושמונה אורחים לא צפויים שהחליטו להישאר קצת.
האורחים מגיעים
אבל זמן קצר אחר כך התחילו להגיע אורחים: קיפוד רטוב שחיפש חום, ינשוף סקרן שבא לראות את האור החדש, שבלול שהתעקש לעלות על השולחן, ועוד כמה יצורי יער קטנים. כל אחד מהם הביא איתו סיפור, בקשה או סתם מבט מתעניין.
מערב שקט למסיבה קטנה
זיבלו הכין חליטה, הוציא כריות נוספות, וסידר פינה לכל מי שנכנס. בתוך זמן קצר המערה נראתה כמו מועדון לילה קטן של היער: אור חם, קולות צחוק, ונעליים רטובות מסודרות ליד הסלע. אפילו זיבלו, שתכנן ערב שקט, הודה שזה הרבה יותר כיף מהתוכנית המקורית.
למה הוא השאיר את הפתח מואר
מאז אותו ערב, זיבלו משאיר לפעמים אור קטן בכניסה למערה. לא כל לילה – רק בלילות שנראים לו כאלה שצריכים קצת יותר חמימות. הוא אומר שאף פעם אי אפשר לדעת איזה סיפור טוב יגיע יחד עם האורח הבא.